החלטה בתיק ת"א 54841-01-12

התובעת הגישה לביצוע בלשכת ההוצל"פ שני שיקים, כאשר בכותרת לשיקים מצוין: "ברקאי דוד או שירי".

ב"כ הצדדים הסכימו כי חתימת המושך בשיקים היא לא חתימתה של המבקשת, אלא חתימתו של דוד ברקאי. (ראה עמ' 3 לפרוטוקול מיום 12.6.12).

הנתבעת, המבקשת, הגישה בקשה לסילוק התובענה כנגדה על הסף.

טענות הצדדים

המבקשת עותרת בבקשתה לסלק את התביעה כנגדה על הסף בשל היעדר עילת תביעה שיטרית.

המבקשת טוענת כי על פי סעיף 22 (א) לפקודת השטרות, לא ניתן לחייב אותה כאשר היא לא חתמה על השיק.

המשיבה הגישה תגובתה לבקשה, וטענה כי על פי סעיף 92 לפקודת השטרות, אין צורך בחתימת אדם על השטר, אלא די בכך שניתנה הרשאתו לחתימה.

דיון והכרעה

סעיף 92 לפקודות השטרות  קובע :

"מסמך או כתב הטעונים לפי פקודה זו חתימתו של אדם, אין צורך שיחתום 

עליהם  בידו  הוא  אלא  די  להם  בחתימתו  שנכתבה   ביד   אדם   אחר   או

בהרשאתו או על פייה או בחותמו שהוטבע עליהם בידי עצמו או בהרשאתו"

על יישום הוראות 92 לפקודה עמד בית המשפט העליון וקבע כי כחלק מדיני השטרות, דיני השליחות ומאפייני עולם המסחר אין צורך בהקפדה צורנית דווקנית על חתימה. לאמור, שטר ובו שמו ופרטיו של פלוני אפשר שיחזה כשטרו שלו גם ללא חתימה בידו הוא.

(ראה ע"א 4628/93 עיזבון המנוחה חיה רינסקי ז"ל נ' נחמני ושות' מימון בע"מ, פ"ד נ (1) 453).

להלכה זו השלכה ישירה לגבי שיקים המשוכים מחשבון משותף של בני זוג, כאשר על השיקים מוטבעים פרטיהם האישיים של שני בני הזוג.

המלומד לרנר מפרט בעניין הסוגייה :

"חתימת אחד מבני הזוג ממלאת אפוא שתי פונקציות : חתימה בשם  עצמו  וכשלוח  

של בן זוגו.  כאמור, בן  הזוג  שלא  חתם  יהיה חייב מכוח השיק, רק כאשר בן הזוג 

שחתם עשה זאת גם בשליחותו. לעניין זה, ספק,  אם עצם  ניהול חשבון   משותף,